top of page
חיפוש

חדלות פירעון - מורה דרך להתמודדות עם חובות

  • Zap Group
  • 5 במאי
  • זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 24 ביוני

הליך חדלות פירעון מהווה מסלול משפטי המאפשר לאנשים המתמודדים עם חובות כבדים לקבל הזדמנות לסלק את החובות ולצאת לדרך כלכלית חדשה. עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תשע"ח-2018) (להלן "החוק"),  חלו שינויים משמעותיים בנוגע לאופן שבו מטופלים חייבים במשק הישראלי. מטרת החוק הינה לייעל את ההליך, לתחום אותו בזמן ולאזן בין זכויות הנושים לבין שיקומו הכלכלי של החייב ויציאתו לדרך כלכלית חדשה.



מהו הליך חדלות פירעון?


הליך חדלות פירעון נועד לאפשר לחייבים, אשר נקלעו לקשיים כלכליים ואינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם, להתמודד עם חובות אלה, באופן המאפשר להם מחד, לנהל חשבון בנק ולעבוד, ללא חשש מעיקולים ו/או ממימוש כספים שעוקלו, ומאידך, לשלם את חובותיהם באמצעות תשלום חודשי קבוע המושת עליהם בהליך בהתאם ליכולותיהם הכלכליות או פוטנציאל ההשתכרות שלהם. חייבים, אשר בשל מצב בריאותי, אינם יכולים לעבוד ולהשתכר, נדרשים לממש את הזכויות המגיעות להם בשל כך מול המוסד לביטוח לאומי.


ההליך מאפשר לחייב להגיע בסופו של יום לסילוק חובותיו ולקבלת הפטר מחובות אלה, אם באופן חלקי ואם באופן מלא, תלוי בנסיבותיו האישיות של כל חייב, וכך לקבל הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. בתמורה, החייב מתחייב לעמוד בתוכנית תשלומים שנקבעת לו, בהתאם ליכולתו הכלכלית, ולשתף פעולה עם הנאמן המתמנה בתיק, וכן עם הדרישות בהליך.


מסלולים לטיפול בחובות - הוצאה לפועל מול הממונה על חדלות פירעון


החוק קובע שני מסלולים עיקריים לטיפול בחובות.

המסלול הראשון הוא הליך חדלות פירעון המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל, והוא מיועד לחייבים שחובותיהם בשנת 2025 אינם עולים על 172,335 ₪ (מדובר בסכום המתעדכן בתחילת כל שנה אזרחית בהתאם לעליית המדד). במסלול זה, בידי רשם ההוצאה לפועל שיקול דעת האם למנות נאמן בתיק, אם לאו. ככל שלא מונה נאמן בתיק, רשם ההוצאה לפועל משמש כמאין נאמן, וההליך בתיקים אלה מתנהל בדר"כ באופן מהיר יותר.


המסלול השני הוא הליך חדלות פירעון המתנהל בפני הממונה (כונס הנכסים הרשמי), המיועד לחייבים שחובותיהם בשנת 2025 עולים על סך של 172,335 ש"ח. הליך זה הינו מורכב יותר, ובהליך כזה תמיד מתמנה נאמן שתפקידו לבדוק את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב, וכן את  התנהלותו של החייב בהליך חדלות הפירעון עצמו, טרם גיבוש תוכנית כלכלית מתאימה עבורו. הנאמן שמתמנה יכול להיות עו"ד חיצוני ששמו נכלל ברשימת הנאמנים שהממונה ממליץ למנות מתוכה, ויכול להיות הממונה עצמו. במסלול זה, נקבע דיון בעניינו של החייב בפני בימ"ש השלום במחוז המתאים, ובדיון נדונה, בדר"כ, התוכנית הכלכלית שהממונה והנאמן ממליצים עליה לגבי החייב.




יתרונות הליך חדלות פירעון לעומת צו תשלומים או איחוד תיקים


להליך חדלות פירעון מספר יתרונות משמעותיים לעומת הליכים אחרים בהוצאה לפועל. בניגוד לצו תשלומים או איחוד תיקים בהוצאה לפועל, הליך חדלות פירעון עוצר את מרוץ הריבית המתווספת מדי חודש לחוב, ועם פתיחת ההליך מעוכבים כל הליכי הגביה כנגד החייב כמו: עיקולים, מימושים וכדומה. בהליך חדלות פירעון, החייב יכול לקבל הפטר מחובותיו, בכפוף לעמידתו בתשלומים החודשיים שנקבעו לו במסגרת התוכנית הכלכלית,  גם אם לא סילק את מלוא החובות שהיו לו. חייב שהינו בעל נכות בשיעור של 75% ומעלה אי כושר לעבודה, בהתאם לקביעה של המוסד לביטוח לאומי, יקבל הפטר מלא מחובותיו מבלי שיידרש לשלם תשלום כלשהו בהליך.


יתרון נוסף הוא שהתשלום החודשי בהליך חדלות פירעון נקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב ולא לפי דרישות יבשות של הוראות החוק. בהליכי הוצאה לפועל קובעות הוראות החוק היבשות את התשלום הנדרש מהחייב, גם אם אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום זה. כך, למשל, בהתאם להוראות החוק, חייב המבקש לאחד את כל התיקים הפתוחים נגדו בהוצאה לפועל, חייב בתשלום חודשי בגובה של 3% מהחובות, ורק במקרים חריגים ונדירים תינתן לחייב האפשרות לשאת בתשלום חודשי נמוך מזה.


חוק חדלות פירעון שם דגש על שיקומו הכלכלי של החייב ושילובו מחדש במעגל החיים הכלכלי.


שיקולים מרכזיים לפני הגשת בקשה לכניסה להליך חדלות פירעון:


בטרם הגשת בקשה לכניסה להליך חדלות פירעון, חשוב לבחון מספר היבטים מרכזיים:

ראשית, יש לבחון האם לחייב זכויות בדירת מגורים והאם העביר זכויות כאלה שהיו לו בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה. העברת נכסים לקרובים או לצדדים שלישיים בתקופה שקדמה להגשת הבקשה עלולה להיחשב כהברחת נכסים, ולנאמן תהיה הזכות להגיש בקשה להורות על ביטול ההענקה/המכירה של הזכויות בדירה. אם לחייב זכויות בדירת מגורים, יש לבדוק את שווי הדירה ואת האפשרויות הקיימות בפניו כדי להגן על זכויותיו בה במסגרת ההליך.

 

שנית, יש לבחון את מצבו התעסוקתי של החייב ואת כושר השתכרותו העתידי. חייבים בעלי כושר השתכרות גבוה או פוטנציאל השתכרות גבוה מהשתכרותם בפועל, עלולים להידרש לעמוד בתכנית תשלומים משמעותית יותר, בעוד שחייבים ללא כושר השתכרות (בשל גיל, מחלה או מצב בריאותי) עשויים לזכות בהפטר מהיר יותר, ללא דרישה לשאת בתשלומים חודשיים כלשהם.

 

שלישית, יש לשים לב לאופי החובות ומועד היווצרותם. חובות ישנים (7 שנים ויותר) הם חובות שהגישה כלפיהם בדר"כ הינה גישה מקלה יותר, המצדדת במתן הפטר לחייב לגביהם, ובלבד שמדובר בחובות שהחייב יצר בתום לב,  בעוד שחובות שנוצרו בסמוך להגשת הבקשה עלולים לעלות תהיות באשר לנסיבות יצירת החובות ועלולים להקשות על מתן הפטר.


חשוב לציין כי חובות מסוימים אינם בני-הפטר, כגון דמי מזונות, קנסות פליליים, חובות שנוצרו במרמה וכדומה.

 

לבסוף, יש לבחון את סיבת היווצרות החובות - האם מדובר בנסיבות חיים קשות, התנהלות כלכלית לא נכונה או בהתנהלות פיננסית בעייתית ו/או חסרת תום לב. היסטוריה של הימורים, הוצאות מופרזות או התנהלות פיננסית לא אחראית עלולה להשפיע על ההליך.



חשיבות הייעוץ המקצועי


נוכח המורכבות של הליכי חדלות הפירעון והשלכותיהם ארוכות הטווח, ישנה חשיבות רבה ומשמעות לקבלת ייעוץ מקצועי מצד עורך דין המתמחה בתחום. עורך דין מנוסה יוכל לבחון את נסיבות המקרה הספציפי ולהמליץ על המסלול המתאים ביותר, וכן לסייע בהכנת הבקשה והמסמכים הנדרשים. הוא יוכל גם לייצג את החייב מול רשויות ההוצאה לפועל, הממונה על חדלות פירעון, הנאמן  ו/או בית המשפט, לתכנן את דרך הפעולה אשר תביא לתוצאה המיטבית עבור החייב, ולהגן על זכויות החייב בהליך ו/או בכלל.



ree


 


 
 
 

תגובות


  • Whatsapp
bottom of page